החלטתי ליצור לי בלוג משלי והתחלתי לעבוד על פוסט פתיחה,
אבל מזג האוויר עשה לי חשק לפתוח בפוסט חורפי.
אז נכין (עוד) כוס תה, נהדק הכירבולית
והנה פוסט טרום פוסט ראשון, פוסט של אווירה וכיף.
אולי כדי להיכנס לקצב, נפצח בריקוד? בגשם כמובן.
"ה"ריקוד בגשם. קלאסיקה. תענוג!
אבל כדי לרקוד בגשם, צריך מגפיים מתאימות, לא ככה?
בשנים האחרונות הפכו מגפי הגשם לפריט חובה באגף החורפי
של ארונן של רבות מאיתנו.
דומה שבארצנו לקויית מערכות הניקוז, הן פריט הכרחי,
חוץ מזה שהן צבעוניות ועליזות ומעלות חיוך, במיוחד בימים אפורים.
מעצבים של מותגי אופנה רבים, הרימו את כפפת הצמר והצטרפו
גם הם למחול הססגוני והנה כמה נציגות:
COACH
JUICY COUTURE
PUCCI
BURBERRY
MISSONI
LOUIS VUITTON
ועוד כמה, אולי קצת פחות מיוחסות, אבל מקסימות באותה מידה.
נקודות מישהו?
פרחים ופרפרים
דוגמאות בדים
מנומרות
רומנטיות עם לבבות
שימושיות אם רוצים לדעת כמה מ"מ גשם ירדו
או יותר נכון, בכמה מ"מ גשם טבלתם:)
או מתוקות במיוחד
ברור שזהו רק מדגם מקרי. המבחר הוא כל כך גדול ומגוון ומרהיב, שכמעט
מתחשק להקדיש לכך פוסט מיוחד. אני לא אתפלא אם מישהו עוד יעשה
תערוכה ממגפיים כאלה פעם.
ועם הזוג המדהים הזה של DKNY אפשר לעבור לבת הזוג למחול
של המגפיים - המטריה.
אבל שניה לפני כן, חשובות לא פחות, גרביים.
ברור שעבות וחמות ואולי יותר מזוג אחד.
ותראו את המיוחדות האלה
והאלה
וכאמור, למטריות.
נכון שאיך שנכנסים לאיזשהו מקום ורואים את מעמד המטריות,
ישר מרגישים בבית?
ולפני שנמשיך בתצוגה הצבעונית, אולי כדאי עוד קצת מוסיקה?
בשנת 1964יצא לאקרנים הסרט "מטריות שרבורג".
קתרין דנב מגלמת את ז'נבייב בת ה-17 העובדת עם אמה בחנות המטריות שלהן, המתאהבת בבחור בשם גי (השחקן נינו קסטלנובו) מכונאי רכב במוסך בעיר, הנאלץ להתגייס לשירות צבאי באלג'יר ומותיר לבדה את ז'נבייב שמגלה כי היא הרה לאחר עזיבתו. אח"כ הוא חוזר אבל הסיפור מסתבך ובינתיים אנחנו יכולים להנות מיופיה של דנב ומהמוסיקה הנהדרת של מישל לגראן.
שיר הנושא המרגש של הסרט הפך למאד פופולארי ומוכר
גם לכאלה שלא ראו את הסרט מעולם.
גם למטריות אין מה להתבייש.
המבחר צבעוני ומקסים וגדל בהתמדה.
גראפיות ומנוקדות
פורחות בקטן
פורחות בגדול
ופורחות בריבוע
מתפרפרות
מאוהבות
ופלרטטניות מבית היוצר של שנטאל תומאס
מעצבת הלבנים המפורסמת
ויש כאלה מדהימות ואף אמנותיות
אגלה לכן בסוד, שהן מגיעות מבוטיק מקסים בצפון רחוב דיזינגוף
בתל אביב הנקרא.... Umbrella הטומן בחובו פרטים אופנתיים מעולים אחרים.
כשראיתי את הדגמים בפעם הראשונה, נרשמה אצלי התעלפות קלה
והנה הדגם שרכשתי לעצמי וקצר מחמאות בימים הגשומים האחרונים.
הרקדניות של דגה על מטריה! מקסים, לא?
וזה טיים-אאוט בסוגריים
ורק כדי שתדעו שגם להם לא יזיק וגם בגלל שהם חמודים לאללה.
ואם כבר רקדניות,
אני מאד אוהבת מחול.
הצירוף של ריקוד וגשם, יוצר בי תחושה של רעננות, חופש ואושר.
שיטוט קצר ברשת, העלה תמונות יפות ומרגשות כאלה:
ואם במחול עסקינן, עונת החורף עבורי היא גם עונת
ההחלקה האמנותית על הקרח.
מדי חורף, אני נצמדת לערוץ EUROSPORT, עוקבת באדיקות אחרי התחרויות הראשיות להחלקה אמנותית על הקרח, מתפעלת ומתמוגגת מספורטאים-רקדנים
המתמודדים על המקומות הראשונים, כשהם טסים על הקרח בספיד לא יאומן ומבצעים על סכין בעובי כמה מ"מ, תרגילים שרובנו לא יצליחו לעשות לעולם על קרקע יציבה וגורמים לזה להראות כל כך קל!
נעימת הנושא של הסרט "מטריות שרבורג" שהזכרתי קודם,
הפכה לריקוד אמנותי מקסים על הקרח, שביצע הצמד הקנדי
טסה וירטו וסקוט מואר אלופי העולם והאלופים האולימפיים
באולימפיאדת החורף האחרונה ב-2010.
הנה הם כאן בקטע מיוחד המשולב בקטעים מהסרט עצמו.
התחלתי את הפוסט עם "שיר אשיר בגשם" בביצועו הישן הקלאסי של
ג'ין קלי והנה ביצוע חדש יותר ומעניין של אותו הקטע בביצוע
של הצוות של GLEE.
ולסיום, כמה שורות שמצאו חן בעייני ויש בהן אמת רבה
אז תודה שסרתם לבקר ולקרוא את הגיגיי.
מקווה שנהניתם ושתבואו שוב.
ותלבשו סוודר....
חני





No comments:
Post a Comment